סדנת כתיבה וירטואלית 

מכתב לגננת או למישהו אחר

ישבתי היום לכתוב מכתבים לגננות לסוף השנה.

מן הסתם גם את לפעמים צריכה לכתוב למישהו מכתב מן הלב,
ומן הסתם לפעמים את נתקעת ולא יודעת בדיוק איך לעשות זאת.
אז כסדנת כתיבה וירטואלית, אני מצרפת לך כמה טיפים.

אנחנו אוהבים לקרוא ולשמוע דברים מדוייקים.
במקום לכתוב לגננת: תודה רבה על שנה נפלאה.
תעצרי רגע ותשאלי את עצמך –
מה היה נפלא בשנה הזאת? אולי היחס? אולי החום? אולי מאור הפנים?
אולי ההשקעה ביצירות? אולי האהבה? אולי הרגישות?
כשיהיו לך מספר תשובות כבר יהיה קל להחמיא באמת.

תנסי להיזכר בתהליך או ברגע שהיו לך משמעותיים השנה –
אולי היתה גמילה השנה שעברה בצורה טובה?
אולי היא החמיאה לך פעם על איך שהילד מתפתח?
אולי ביקשת ממנה משהו והיא התייחסה?
השנה שלנו מורכבת מאינספור רגעים כאלו.
נסי לשחזר ותכתבי אותם.
מכתב שיש בו נקודה אמיתית הוא מכתב נוגע שכייף לשמור במגירה ולחזור אליו.

תודי גם על הדברים הקטנים והשוליים –
כמה פעמים השנה קינחו לילד שלי את האף? כמה פעמים עשו לילדה קוקיות?
כמה פעמים טאטאו את הגן כדי שיהיה נעים להכנס? ומי עמל להכין כתרים למסיבה?
תזכירי גם את הדברים הללו שהם כל כך בלתי נחשבים בעיני המתבונן, אך מהם מורכבת שגרה של גננת.

תבני למכתב תבנית.
אני אוהבת לפתוח בתודות, אחר כך לציין מה אני מעריכה, לבסוף לאחל כמה איחולים אישיים, ולחתום.

תשמרי על גוף אחיד.
אם פתחת את המכתב בגוף ראשון יחיד: "אני מודה לך",
אל תחתמי בסוף ברבים: "מעריכים ומוקירים" ואל תכתבו באמצע "ראינו ש…"

חרוזים, אורך, משחקי מילים – זה טוב אולי לטור בעיתון.
החברים שלנו, אנשי החינוך שסביבנו (וגם בני הזוג שלנו) מחפשים לב ואמת.
אם כתבת אמת משמחת בארבע שורות, יש סיכוי טוב שהיא תיגע הרבה יותר משני עמודים מצועצעים ומחורזים.

תחזרי לפוסט הזה שוב, לפני החגים, לפני פורים, כשיש יומולדת לחברה או כל מאורע אחר שמזמין מכתב מכל הלב.

נ.ב. אני חייבת להוסיף שזהו אחד מהתיקונים לעוון שנאת חינם שבגללו חרב הבית.
ככל שנרבה במילים טובות ואמתיות, מדוברות או כתובות, תרבה ביננו האהבה והשלום. וגאולה קרובה לבוא.