ט"ו באב – חג לאהבה
ט"ו באב הוא הזמן המתאים ביותר להיכנס פנימה ולדלות מתוכנו חכמת נשים עתיקה וחיונית, חכמה שהיתה בהן, בבנות ישראל שיצאו לחולל בכרמים.
ציפור על עץ החיים
"נמאס לי מספרים יפים על נשים, שנשים יהודיות קוראות", היה כתוב בהודעה שנחתה בתיבת המייל שלי
על הצפיפות והדחיפות ועל קולה של האדמה
בבין הזמנים, כשהפארקים החינמיים עמוסי משפחות ומדשאות רחבות ידיים נעשות פתאום צפופות, בבין הזמנים, כששמורות הטבע, מתמלאות שקיות ביסלי, ואני שומעת לידי מישהו שרוטן על החום ובדרכים מישהו מתלונן על העומס. כשאי אפשר לשמוע כלום מקול מצהלות ילדים והוריהם, אני עוצמת עיניים ומנסה להקשיב לאדמה. אני שומעת את נשימותיה שהולכות ונעשות מרוגשות מרגע לרגע, והיא […]
אלול קורא לי
האופק האלולי המשתרע למולי
נושק לשמיים גבוהים מידי,
נשגבים וטהורים מידי
לבכות בכי שהיה אצור בפנים
כמו לבכות בכי שהיה בפנים, כמו להדליק נרות שבת בסיומו של יום שישי לחוץ, ככה זה אלול
שנה חדשה
שנה חדשה ריקה הכל פתוח. אני מצטמררת מהידיעה כי ממש עכשיו, מתמלאים ימיה
מסיבת סידור. רועה צאן. אלול ואני.
איך פתאום חזרו אלי המילים המתוקות מהמסיבת סידור ואיך השתמשתי בטיפ מרועה צאן, שומע קול שופר ישמע גם את תפילתי שאינה מתורגמת למילים
אחרי החגים נשתמש בכל (וכן, גם יתחדש הכל)
בברסלב לומדים שהחג לא 'עבר', החג 'נכנס'.
השפעות הימים נכנסו בנו עמוק פנימה, אם רק נרצה נוכל לצלול שוב אל מעמקי הטוב הזה ולדלות ממנו שוב ושוב במשך השנה כולה.
לחפור לי בארות
על חפירות ועל מים חיים ולמה יצחק הוא סטרט אפ